נאיל זועבי

"ערבי בשביל ישראל", ספרו הראשון והמרתק של איש הציבור והחינוך, נאיל זועבי, הנציג המוסלמי הראשון אי פעם שנכנס לרשימת מפלגת הליכוד לכנסת ישראל, יוצא כעת לאור בכתיבת עמנואל סבו בהוצאת "עכשיו אפשר".

נאיל זועבי, איש חינוך וציבור ישראלי, ערבי ומוסלמי, פעל ופועל כל חייו לגדל דור חדש של דו-קיום, ללא אלימות וטרור. ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו, הצהיר כי ימנה את זועבי "לשר לקידום החברה הערבית" בממשלתו, אם יזכה להקימה.

בימים בהם הטרור מרים שוב ראש וחפים מפשע משלמים בחייהם בעקבות גל הפיגועים , יוצא  לאור הספר "ערבי בשביל ישראל", ספר ראשון וייחודי מסוגו בו מסופר סיפורו של נאיל זועבי כמחנך ואיש שלום אשר גם אל מול סערות הימים וכאב השכול אינו מתייאש מלמצוא חיבורים של חיים.

נאיל זועבי, הינו קול החיבור והשילוב, הגשר האיתן מעל המים הסוערים בחברה הישראלית. "ערבי בשביל ישראל", הוא ספר חובה למי שמאמין שעוד לא אבדה תקווה לחיים משותפים.

ביום בו הובאו למנוחת עולמים, ברק, תומר ואיתם, אשר נרצחו על ידי מחבל בפיגוע הנורא בתל אביב, קיבל נאיל את העותק הראשון של ספרו: "ערבי בשביל ישראל", ספר שכולו תקווה, אופטימיות ואמונה כי מדינת ישראל, הינה מדינה יהודית דמוקרטית ודגל ישראל הוא דגלו ואין דרך לחייו בלעדיו.

עמנואל בן סבו אמר בסיום העבודה המרתקת יחד עם זועבי:

"נאיל הוא דמות מופת וקול משמעותי וחשוב בשיח הישראלי, בהיותו מוביל את החיבור בין החברה היהודית לחברה הערבית.

בעיניים פקוחות ובגוו זקוף, תוך כבוד עצום למדינת ישראל וסמליה ללאומיות הערבית ולקוראן אשר אינו מש ממנו.

בספר מתואר המסע המיוחד מאז ילדותו בכפר נין דרך המעיין ממנו שאב את ערכיו החשובים, ועד להיותו משפיע ומעצב דעה ברמה הלאומית.

זהו סיפור על אומץ ואחריות, סיפור על אמונה ותקווה, סיפורה של מדינת ישראל היהודית- דמוקרטית. "

את הספר הזה נאיל חלם זמן רב לפרסם, זוהי המשנה הסדורה של ערכיו, אמונותיו, שאיפותיו וחלומותיו. מהיום שעמד על דעתו, זועבי פעל לחיבורים בחברה הישראלית. כמחנך וכמנהל בית ספר במשך שש עשרה שנים העמיד את חשיבות הכבוד למדינה וסמליה לצד השאיפה לשילובים בראש סדר העדיפויות. בספר הוא מציג תפיסות עולם היונקת מאמונתו הדתית והיותו ישראלי גאה ומוסלמי גאה במדינה היהודית – דמוקרטית.

היום, אנו שמחים להעניק לכם הצצה קצרה אל תוך הפרק הראשון בספר החדש:

"נוהג לומר נאיל אשר בעשור האחרון השתתף בהלוויות וב'שבעה' של חללי פעולות הטרור והאיבה.

נאיל מאמין כי במעשה הנחמה יש מהעברת הכאב וחלוקתו בין המשתתפים בניחומים.

פעמים רבות היה מוכן נאיל ליטול חלקים גדולים מכאב המשפחות המתייסרות, המבכות את רצח ילדיהן, המתגעגעות.

לצד זאת האמין נאיל כי במעשיו בעת ניחום האבלים הוא מצליח לאחות ולו במעט את הקרעים אשר חלק מההנהגה הערבית קורעת ומרחיבה בהתמדה, את השסעים בקרב האוכלוסייה היהודית. ביום בו נודע לנאיל על חטיפת שלושת הנערים אייל יפרח, גיל-עד מיכאל שער ויעקב נפתלי פרנקל, החליט נאיל לארגן קבוצת חברים לצאת אל גוש עציון, להציע את עצמם לסיוע למשפחות באיתור הנערים.

נאיל לא ידע כי ביום החטיפה על ידי מחבלי החמאס כבר נרצחו שלושת הנערים.

נאיל וחבריו נותרו בעמק עוקבים במשך שמונה עשר יום אחרי התנהלות החיפושים, מביטים בעיניים מצועפות מדאגה ומדמע בעיני שלושת האימהות של הנערים החטופים אשר נטעו תקווה, נסכו אמונה וחיבקו את כוחות הביטחון במאמציהם לאיתור ילדיהם.

לאחר שמונה עשר ימי תקווה נתגלו גופות הנערים, תם מבצע 'שובו אחים'.

נאיל השתתף יחד עם רבבות עם ישראל בכאב העצום, הגיע לנחם את ההורים השכולים ולאחר הנחמה הביע זעמו על חלק מהפוליטיקאים הערבים שסירבו לגנות את המעשה הנפשע. נאיל זעק בדם ליבו כי חטיפת שלשת הנערים ורציחתם אינה קשורה לכיבוש, אינה קשורה לשום דבר פרט לתאוות הרג חייתית.

נאיל תבע מראשי ההנהגה הערבית בישראל לגנות ולהוקיע את החטיפה והרצח וזכה לתגובות צוננות.

הבושה כיסתה את פניו, תחושת הקבס אל מול התנהלות חלק מהנהגת הערבים בישראל עוררה בו חלחלה.

נאיל הזהיר כי במקום בו נפרצו כל הסכרים המוסריים, במקום בו חוטפים ורוצחים נערים יהודים, יכולה להתרחש תגובת נגד כואבת ולכן תבע גינוי ברור, שלא הגיע.

ימים אחדים לאחר הלוויית שלושת הנערים במחנה הפליטים שועפט נחטף ונרצח הנער הערבי, מוחמד אבו חדייר, מוחמד הוכה ונשרף בעודו בחיים עד שהוכרע.

כל אדם זקוק לנחמה נאיל אשר אך ימים אחדים כאב את חטיפת ורציחת שלושת הנערים, הגיע לבית אבו חדייר במחנה הפליטים שועאפט לחבק ולחזק את ההורים של מוחמד.

ילדים, אמר נאיל, הם ילדים ומחה דמעה קטנה שנתלתה בזווית עינו.

כל אדם זקוק לנחמה נאיל לא יכול היה לעצור את דמעותיו בעת הלווייתה של קצינת מג"ב סגן שיר חג'ג' שנטמנה בהר הרצל בירושלים.

שיר נרצחה בפיגוע בשכונת ארמון הנציב בירושלים.

נאיל היה הערבי היחיד בהלוויה, לא חשש מתגובות עויינות.

נאיל נותר לאחר ההלוויה, חיבק את המשפחה, דמע עימם על עלומים שנקטפו בטרם עת ושב לביתו בכפר נין שבעמק.

נושא בליבו את זכרה של הלוחמת שיר אשר שירתה את מדינתה- מדינתו בגאווה ובאהבה.

נאיל לא יכול היה לשבת תחת גפנו בבית בכפר נין שבעמק, אל מול תמונת הצעיר החייכן שופע החיות, אשר פאותיו המסולסלות מסודרות בקפידה.

רצח דביר שורק, החייל בן התשע עשרה מעופרה, אשר עשה דרכו מירושלים בה קנה ספרים כמתנות לרבניו בישיבת 'אור תורה מחניים', ונרצח כאשר ספרו של חתן פרס ישראל, הסופר דויד גרוסמן, אב שכול בעצמו, חבוק בזרועותיו.

נאיל נסע בגפו לעופרה לנחם את ההורים, יואב ורחל שורק, את האחים והמשפחה כולה.

נאיל היה זקוק לשקט אל מול סערת הגלים אשר התחוללה בבית המשפחה בעופרה.

הביט בפניו חרושי הקמטים של הסבא, מהחלוצים הראשונים בעופרה, קמטים שהזכירו לו את תלאותיה של הארץ הטובה והאהובה.

כששב לכפר נין שבעמק הצטער נאיל כל כך על שהבחור העדין עם הפאות הארוכות, דביר, לא יזכה לראות עוד שקיעות וזריחות מהר תבור, לא יטפס עם חיוך ענק את העלייה התלולה בנחל תבור.

'כל אדם זקוק לנחמה'. "

• קונטנטו נאו ליוו את המסע הנוכחי של נאיל זועבי, בין אולפני חדשות ואולפן טלוויזיה דיגיטלי למסע מיתוג מדויק לקהל היעד הנכון ביותר לספרו המסקרן.